1. לפניי בקשה לדחות את מתן התשובה של חברתLM Moore LP Investments Ltd (להלן:
"קרן מור"), חברה המאוגדת באיי הבהאמאס, לבקשת כונסי הנכסים (להלן: "
כונסי הנכסים"), של חברת סיביל ג'רמני פאבליק קו. לימיטד (בפירוק) (להלן:
"החברה" או
"סיביל ג'רמני") (בקשה מס' 19, מיום 13.11.11), וזאת עד להכרעה בבקשה שהגישה קרן מור, לסילוק על הסף של בקשת כונסי הנכסים נגדה.
2. בקצירת האומר אציין כי כונסי הנכסים הגישו בקשה למתן הוראות ולפיה התבקש בית המשפט להורות כי הסכומים המגיעים לקרן מור, לטענתה, הינם "חובות נדחים" לעומת חובות החברה כלפי הנאמן למחזיקי אגרות החוב, וכי החובות לקרן מור לא ישולמו לה, כל עוד לא ייפרעו במלואם חובות החברה כלפי מחזיקי אגרות החוב. עוד מבוקש להורות כי חוזה ההלוואה שבין קרן מור לחברת Valuester Trading Limited (להלן:
"ווליוסטאר") שהינה חברה קפריסאית בבעלות מלאה של החברה, בטל וחסר תוקף, וכי קרן מור אינה זכאית לגבות כל סכום מכוחו.
3. בין לבין התקיימו הליכים בקשר עם המצאה מחוץ לתחום של הבקשה למתן הוראות, לאור טענת עו"ד שטיין לפיה הוא אינו מורשה לקבלת כתבי בי דין עבור קרן מור (בקשה 22). סופו של דבר, ביום 24.1.12, ניתנה החלטת כב' הרשמת נחליאלי, ולפיה עו"ד שטיין הינו מורשה לקבלת הבקשה למתן הוראות. בנסיבות אלה, היה על קרן מור להשיב לבקשה למתן הוראות.
4. ביום 9.2.12 הגישה קרן מור בקשה למתן אורכה להגשת תגובתה לבקשה למתן הוראות (בקשה 24). לעמדתה, האורכה התבקשה כלשונה: "
על מנת ללמוד את הטענות בבקשה וכן את המאטריה העובדתית והמשפטית הרלוונטית, לרבות קריאת אלפי עמודים של מסמכים, כתבי בי-דין ופרוטוקולים, תוך עמידה בקשר עם קרן מור בחו"ל, לשם גיבוש תשובת קרן מור לבקשה", (סעיף 4 לבקשה). משכך נטען כי פרק הזמן של 20 יום להגשת התגובה, לא יאפשר לה להשיב לבקשה באופן מבוסס וראוי (סעיף 5 לבקשה). קרן מור, נמנעה מלציין בבקשת האורכה כי יש בדעתה להגיש בקשה לסילוק על הסף, ובצידה בקשה להארכת המועד להגשת התגובה לגופם של דברים, עד הכרעה בבקשה לסילוק על הסף. כונסי הנכסים התנגדו לבקשת האורכה, תוך שהדגישו את הסחבת שקרן מור גורמת בניהול ההליך. גם במסגרת התשובה לעמדת הכונסים, לא גילתה קרן מור כי יש בדעתה להגיש בקשה לסילוק על הסף ודחיית התגובה לגופם של דברים עד הכרעה בבקשה המקדמית. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הוריתי בהחלטתי מיום 14.2.12 כי בשים לב להיקף החומר ולסוגיה העומדת על הפרק, יוארך המועד להגשת התגובה של קרן מור, עד ליום 25.3.12. קרי עמדה לקרן מור תקופה ממושכת של כחודשיים ימים להגשת תגובתה, מיום 24.1.12, מתן ההחלטה בדבר כשירות ההמצאה לעו"ד שטיין ועד ליום 25.3.12.
דא עקא, רק ביום 20.3.12, ימים ספורים לפני שהייתה אמורה להגיש את תגובתה לבקשה למתן הוראות, הגישה קרן מור בקשה להארכת מועד להגשת תגובתה וזאת עד לאחר הכרעה בבקשה לסילוק על הסף (להלן: "
בקשת האורכה") (בקשה 26). בבקשה נטען כי הואיל וקרן מור הגישה בקשה לסילוק הבקשה נגדה על הסף, שבה נטען בין היתר כי בית משפט זה אינו הפורום המתאים לברר את הבקשה, ולאור העובדה כי תלוי ועומד הליך בבית המשפט בקפריסין בעניין זה, נכון יהיה לדון תחילה בסוגיה זו, ובטרם תוגש התנגדות קרן מור, לגוף הבקשה נגדה.
בהחלטה מיום 22.3.12, ועוד בטרם תשובת כונסי הנכסים, התבקשה הבהרת ב"כ קרן מור, לכך שהבקשה מוגשת רק ימים ספורים לפני המועד הקבוע להגשתה, ובשים לב לזמן הרב שעמד לרשותה. בהבהרה נאמר כי המחלוקות שבין הצדדים מעלות שאלות עובדתיות ומשפטיות מורכבות וסבוכות ואשר מחייבים השקעת מאמץ ומשאבים בהכנת כתבי הטענות.
5. כונסי הנכסים מתנגדים לבקשת האורכה, וטוענים כי המדובר בניסיון נוסף של קרן מור לדחות את בירור הבקשה לגופה ולפגוע בהליך כינוס הנכסים ובשווים של אלה. עוד מפנים להלכות הפסוקות לפיהן אין בית המשפט נוטה להאריך מועדים להגשת כתבי טענות עד לאחר הכרעה בטענות מקדמיות.
6. בתשובתה מפנה קרן מור לפסיקה שעסקה בפרוצדורה של סילוק על הסף במסגרת הליך של בקשה למתן הוראות, וטוענת בנוסף כי עמדת כונסי הנכסים שגויה שכן אין במתן האורכה כדי לגרום נזק להליכי המכר של הרכוש המשועבד.
דיון
לאחר שנתתי לטענות הצדדים ולהלכה הפסוקה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
7. הלכה מושרשת היא כי אין בהגשת בקשות מקדמיות כדי לדחות את המועד להגשת תגובה עניינית לעיצומו של ההליך, אלא במקרים חריגים (רע"א 10227/06
בובליל נ' אינדיג
(2007)). נסיבות חריגות הן כאשר קיים סיכוי סביר לקבלת הטענה המקדמית וכי הגשת תגובה לעיצומם של דברים, תחייב השקעת משאבים ניכרת, כשבין התנאים הללו מתקיים יחס של מקבילית כוחות, ובאופן שככל שמשקלו של אחד התנאים הוא רב יותר ניתן יהיה להסתפק במשקל נמוך יותר לצורך התנאי השני. בית המשפט העליון חזר ושנה על ההלכה גם ברע"א 9082/05
שרידב השקעות בע"מ נ' עו"ד אלקס הרטמן
(2007): במסגרתה נבחנה החלטה לדחות בקשה לסילוק על הסף מחמת שההליך אינו מתאים להתברר במסגרת בקשה למתן הוראות, מחמת אופיו המחייב בירור עובדתי מורכב ומאחר והוגש נגד מי שאינו צד להליכי הכינוס. בית המשפט התייחס לטענת הסף שהועלתה, מבלי שלפני בית המשפט הוצגה התמונה העובדתית המלאה וקבע:
"השיקול הנגדי, המועלה על ידי משיבים בבקשות למתן הוראות, הוא שמסגרת דיונית זו אינה מתאימה וכי קיים חשש שהשימוש בה יגרום לפגיעה דיונית בהם... נציין עוד כי התשובה לשאלה האם מדובר במקרה סבוך מבחינה עובדתית תלויה בהצגה זה מול זה של העמדות המנוגדות של בעלי הדין. לפיכך, לא ניתן להסתפק בבקשה של המשיב לסילוק על הסף והעברת ההליך למסלול של תביעה רגילה. על המשיב להציג את גרסתו העובדתית כך שבית המשפט יוכל לקבוע האם אכן קיים חשש לפגיעה דיונית בלתי מידתית עקב העובדה שהמחלוקת תתברר בגדרה של בקשה למתן הוראות".
ביישום למקרה שלפניי
8. בחנתי את כל אחד מהתנאים המצטברים שרק בהתקיימם נמצא כי מתקיים החריג המאפשר דחייה של מתן תגובה עניינית להליך, וכן בחנתי את האיזון שבין התנאים השונים, וכמתחייב על פי ההלכה הפסוקה, ולא השתכנעתי כי השתכללו התנאים המצדיקים את דחיית התגובה עד לאחר הכרעה בבקשה לסילוק על הסף;
באשר לסיכויי ההליך, לא התרשמתי כי סיכויי הבקשה הם כאלה המאיינים את הצורך בקבלת עמדה עניינית לגוף הבקשה לעת הזו. בהקשר זה, לא ניתן להתעלם מטענת כונסי הנכסים לפיה ההלוואה שנטען כי ניתנה על ידי קרן מור לווליסטאר, נשוא הבקשה למתן הוראות אשר עליה חלוקים הצדדים, הינה בתחום סמכותו של בית המשפט מתוקף סמכותו לדון בסוגיות הקשורות בנכסים החוסים תחת השעבוד, דבר שיש בו כדי להעיב לכאורה, על סיכויי הבקשה, ואדגיש כי הדברים נאמרים בזהירות ורק לצורך הכרעה בבקשה הנוכחית.
עוד אפנה תשומת הלב להחלטת כב' הרשמת נחליאלי, בבקשה להיתר המצאה, שיש בה כדי לתמוך בדחיית הבקשה למתן אורכה. זאת ועוד, אפילו אניח כי יש סיכוי סביר לקבלת בקשת קרן מור לסילוק על הסף, הרי שלא הונחה תשתית המבססת את הקביעה כי עריכת תגובה לגוף הבקשה תחייב השקעת משאבים עצומים ומכבידים עד כי אינם פרופורציונאליים בנסיבות העניין ודי בכך על מנת לקבוע שלא הורם הנטל לצורך קבלת הבקשה.
אוסיף כי לא ראיתי לקבל את עמדתה של קרן מור לפיה במידה ותאלץ להשקיע משאבים בעריכת תגובה לגוף הבקשה למתן הוראות, ובסופו של דבר תתקבל הבקשה לסילוק על הסף, תיגרם לה פגיעה "בלתי מידתית" כלשונה. סבורני כי ככל שאכן תתקבל הבקשה לסילוק על הסף, ומבלי שאביע עמדה לגופם של דברים, הרי שניתן יהיה לפצותה על ההוצאות שייגרמו לה בשל הכנת התגובה לעיצומם של דברים.
לא למותר לציין כי קרן מור כבר בקיאה בעובדות נשוא הבקשה למתן הוראות, ובמיוחד לאור קביעות בית המשפט במסגרת הבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום (סעיפים 7 ו 8 להחלטה) ולפיהן עו"ד שטיין בקיא בעניינים נשוא הבקשה למתן הוראות, ובין היתר ההלוואה שנטען כי ניתנה לווליסטאר על ידי קרן מור, נשוא הבקשה למתן הוראות; טענה העומדת במחלוקת שבין הצדדים; כך שיש להניח שלא תדרש להשקעה ניכרת בהכנת התגובה לבקשה זו. יתרה מזאת, הבקשה להארכת מועד כמו התשובה לה, אינן נתמכות בתצהיר הגם שמועלות בהן טענות עובדתיות שונות.
יש לתת את הדעת גם לטענת כונסי הנכסים לפיה דחיית הבקשה עד לאחר הכרעה בבקשה המקדמית, עלולה לגרום לפגיעה בנכסים, וסיכול הליכי המכר של הרכוש המשועבד. גם בכך, יש כדי לתמוך בדחיית הבקשה לאורכה.